ניתן לסמן את ראשיתו של הטיפול הפסיכולוגי באירופה, בשלהי המאה ה-19. האירוע המרכזי מהבחינה הזו היה הופעתו של רופא צעיר בשם ד"ר זיגמונד פרויד, אשר פיתח את טכניקת "הטיפול בדיבור". הפסיכולוגיה עברה התפתחויות משמעותיות ביותר מאז, אך עד היום רואים בפרויד כמי שהיו לו תרומות מרחיקות לכת על התחום. פרויד עצמו כמעט ולא טיפל בילדים, בהדרגה החלו פסיכולוגים להתעניין ולפתח את תחום הטיפול פסיכולוגי בילדים. כך זכו גם הם לקבל מענה המותאם לצרכיהם.
ככול שחלפו השנים, התפתחה הפסיכולוגיה ונצבר ידע רב בענפים שונים כגון פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה התפתחותית, נוירופסיכולוגיה, פסיכולוגיה קוגניטיבית, מדעי המוח, פסיכולוגיה חינוכית ועוד תחומים רבים אשר יחד העמיקו את ההבנה שלנו לגבי חיי הנפש של ילדים צעירים ובני נוער, ואודות הדרכים שניתן לסייע להם.

הפסיכולוגיה הדינאמית היא גישה אחת בפסיכולוגיה קלינית, המאגדת תחתה זרמים שונים ותיאוריות רבות. למרות שישנם הבדלים בין התיאוריות השונות וכול אחת מדגישה היבטים אחרים ביחס לטיפול הפסיכולוגי, ניתן לומר כי המכנה המשותף שלהן הוא ההנחה כי נפש האדם מתפתחת ומתעצבת כל הזמן. לפי הגישה הדינאמית בעולמו הפנימי של כל אדם (וילד) מתרחשים תהליכים אשר חלקם אינם מודעים ולעיתים קרובות דווקא הם המקור לקשיים שהפרט חווה. הטיפול הפסיכולוגי הדינאמי מאפשר לחשוף בהדרגה חלקים של אותם תהליכים ובכך לסייע בהתמודדות עם הקשיים.